לאחרונה ניתן לשמוע יותר אודות תופעת הטריפנופוביה, תופעה בעלת שם ארוך ומוזר, שבסך הכול מתייחסת לחרדה ממחטים. כיום כאשר חיסונים הם חלק מהשיח היומיומי, לא מעט מבוגרים מוצאים את עצמם מתמודדים עם החרדה, ולא מעט הורים מוצאים את עצמם "נלחמים" מול הילדים. מצד אחד בסה"כ מדובר בדקירה קטנה, אך מצד שני עבור רבים מדובר בהרבה יותר מכך, מדובר באלמנט שמוביל לחוסר שליטה, לפחד משתק ולתגובות גוף קיצוניות (כולל לחץ דם גבוה ודופק מהיר). כל זאת עשוי להוביל לידי התעלפויות, או לחלופין להימנעות מכל מעמד שנוגע למחטים, וזאת גם אם לא נמנים עם אותה קבוצת אנשים שמתנגדת לחיסונים.
חשיבות טיפול ממוקד – כיום יותר מתמיד
בין אם מדובר בטיפול שיניים ובין אם מדובר בחיסון קורונה, טריפנופוביה מהווה מכשול לא קטן. היא מונעת מאנשים לקבל טיפולים חשובים והיא מובילה למגוון תחושות קשות. פה נציין שיש להפריד בין אנשים שלא אוהבים מחטים, אך שכן משתפים פעולה (כיוון שמבינים שהתהליך הכרחי), לבין אנשים שישר נכנסים לסרטים, כך שהם פשוט נמנעים. פה ניתן להתחיל להבין עד כמה חרדה ממחטים בעידן חיסוני הקורונה מהווה אתגר שמצריך מענה מידי. מה אם כן ניתן לעשות? מוזמנים לגלות!
מודל ליקוי
כאשר מדובר בילדים שסובלים מטריפנופוביה, חשוב שההורה יהווה דוגמה. ההורה נדרש להראות לילד כיצד הוא מקבל זריקה ללא התרגשות גדולה. פה ניתן להסביר לילד שגם לנו המבוגרים המגע של המחט אינו בהכרח נעים, אך בסה"כ מדובר בחוסר נוחות זמנית, כאשר מנגד התמורה משמעותית (זוכים להיות מחוסנים, נמנעים מכאבים חזקים וכדומה). עם זאת, אם אתם כהורים סובלים מאותה חרדה, אין לחשוף לכך את הילדים. עוד כיוון הוא לבצע תיאום ציפיות. תמיד ניתן לצבוט קלות את היד של הילד (בהסכמתו כמובן), ולהסביר שלו שכך זריקה עתידה להרגיש.
טיפול פסיכולוגי התנהגותי
במקרים חריגים, יש להשקיע בטיפול פסיכולוגי, או לחלופין בטיפול יותר ממוקד וקצר, ממש כמו טיפול CBT. טיפול CBT מבקש ל"תקן" את דפוסי המחשבה שהמילה מחט מעוררת. הרעיון הוא לעבוד עם הילד על התגובה הרגשית לסיטואציה, כך שאט אט התגובה נהיית יותר מתונה, חיובית ונשלטת. השיטה משלבת בין משימות קטנות שמוכיחות לילד שהוא מסוגל להתמודד, לבין טכניקות שנוגעות להרפיה ולמגוון שיטות שמסייעות להשיג שליטה. פה ראוי לציין שכאשר מדובר בילדים, להורה יש תפקיד חשוב, וזאת כיוון שהוא זה שמלווה את הילד בסיטואציות רלוונטיות. מכאן שגם ההורה מתוודע למהות השיטה, כך שברגע האמת הוא זוכה לסייע.
טיפול בתסמינים
לצד שיטות שמסייעות להימנע מתחושת החרדה, גם ישנה שיטה שנחשבת יעילה עבור טיפול בתופעות הלוואי. הרעיון הוא לטפל בתחושות הגופניות, כך שאם חשים שעומדים להתעלף, יש לכווץ את השרירים במשך זמן ממושך, להרפות ולחזור על הפעולה מספר פעמים. פעולה זו מסייעת ללחץ הדם לרדת, כך שנימנע מצב של עילפון (התעלפות נגרמת כאשר לחץ הדם עולה מהר ויורד מהר).
מספר שיטות נוספות
מעבר לנאמר, נציין שיש מגוון דברים נוספים שגם כן עשויים לסייע. כך למשל בעת קירבה למחט יש לעצום עיניים ולהתמקד באובייקט אחר. לצורך הדוגמה זו יכולה להיות מנטרה חיובית, למשל ב"עוד 15 שניות אני אחרי". מה עוד? בעת המגע עם המחט ניתן ללחוץ כדור גמיש (מסייע לשנות מיקוד), בעת המגע עם המחט ניתן להיעזר בדמיון מודרך וכדומה. הנקודה היא שחשוב לדעת שקיים מענה, ואף במיוחד כיום כאשר אין זה הגיוני להימנע מחיסון, רק כי הליך שאינו אורך יותר מחצי דקה מעורר חרדה.
